כעס ישן
שרון רשב"ם פרופ
את מזהה כעס
אצל אחרים
אבל את זה שלך
לא.
כל כך את
רגילה אליו
שאת לא שמה לב
לנוכחותו.
והוא התמקם בנוחות
מתערבב בכל משפט
מתבל כל נקודת מבט
בלעג
שחור
חריף.
כעס מבעבע,
כעס של שנים
מילים ישנות שמעולם
לא נאמרו
והן חיכו,
ואז נבלו
עד שצנחו לתחתית הבטן
שולחות אותות מצוקה
משדרות כעס
אותות של אכזבה.
כבר לא זוכרת אל מי
אז מנסה את כולם,
ככה את מזכירה לעצמך
שפעם,
פעם,
התאכזבת
נעלבת,
נורא.
ולא היה מי שיתקן אותך
עם מילה טובה.
