כך דוהה העבר באחת

כך דוהה העבר באחת.
פוחת.
סימני השאלה שעוד הטרידו
מדי פעם,
שאלות שנותרו פתוחות,
לפתע לא נדרש להן מענה.
נדמו מנועיהן, טביעת אצבע
על הכרית, בלילות.
ההווה חופן אליו את כל תשומת הלב,
כל רגע בו, מרעיש, זועק, חונק
מגמד את מה שגררנו איתנו שנים.
(סבא היה כל כך נמוך, אני זוכרת),
שנים בהן משכנו וזכרנו
עד שבאחת,
אנחנו עוזבים.

העבר/שמן על בד/50x50