צור קשר
שם מלא:
אימייל
נושא:
תוכן:
Send
סגור
Sharon Rashbam Prop
054-4341444 | sharon@sharon-prop.com
עברית
English
גלריה
טופוגרפיה של ילדות
כמוס בשפה, גלריה גורדון לונדון 2019
מסמנת גבולות
SCHOOL OF FISH
רישומים
אנטי טבע
סבתא דבורה
חיות לילה
כיתת אלון
ילדה כללית
כבר 16:30
נופים
אודות
תערוכות
בלוג
צור קשר
Blog
11/4/20
כאשר הלילה יורד, מפזר אימה ישנה, כששיחים ועצים מוכרים הופכים לחשודים
כך דוהה העבר באחת. פוחת. סימני השאלה שעוד הטרידו מדי פעם
כך דוהה העבר באחת. פוחת.
12/4/20
נדמה כי לאחר שנים כה רבות, אני אמורה לדעת כבר כל צעד ושעל בנשמתו הקטנה של דב.
נדמה כי לאחר שנים כה רבות, אני אמורה לדעת כבר כל צעד ושעל בנשמתו הקטנה של דב.
מה יש ביום הזה שגורם לי להרגיש חגיגית כל כך?
מה יש ביום הזה שגורם לי להרגיש חגיגית כל כך? מהרגע שיצאתי אל המרפסת אני אחוזת תזזית.
12/8/20
אתם בטח חושבים שאין לי מה לומר.
הזיקנה מאוד מעסיקה אותי. קצה החיים. העמידה על ראש ההר. אחרי שטיפסת במשך שנים. נאבקת להגיע למעלה בכל מחיר. מה יש בו, בקצה? יכולה להיות שם ישיבה מענגת, תחושה של הישגים, של חיים מלאים. במיוחד כשיש עם מי לחלוק את הרגעים הללו. מישהו שהיה שם איתך, טיפס ל
הזיקנה מאוד מעסיקה אותי. קצה החיים. העמידה על ראש ההר.
13/8/20
עתה, כאשר כל עתותי בידיי, מצאתי כי המרחב הממתין לי מדי בוקר, האדמה שמחוץ לביתי, הוא זה אליו אני מייחלת.
עתה, כאשר כל עתותי בידיי, מצאתי כי המרחב הממתין לי מדי בוקר, האדמה שמחוץ לביתי
2/11/19
לפחות תיראי חזקה
לפחות תיראי חזקה
2/11/19
שריטת מנגינה באוזן
שריטת מנגינה באוזן, הרוח בצמרת אורן
20/10/19
הנכדה הבכורה שלי
הנכדה הבכורה שלי לא עונה לי כשאני מתקשרת אליה.
20/10/19
ריבה היתה אישה ערירית
ריבה היתה אישה ערירית. כך סבתא שלי הציגה אותה
22/10/19
יום כיפור בקיבוץ (מונולוג מדומיין מפיה של סבתא דבורה)
יום כיפור בקיבוץ. השקט הוא שמיכה כבדה.
22/10/19
חלוצה אמהית בקיבוץ (מונולוג מדומיין מפיה של סבתא דבורה)
האמהות החדשה שלי התנגשה בחלוציותי
23/10/19
להיות לבד
יום אחד החלטתי שאני לא יוצאת יותר מהבית.
20/2/19
אמהות היא סל קש
אמהות היא סל קש עמוק
21/2/19
'עינת את זוכרת אותי'
עינת ואני נפגשות בשעות הצהריים..
21.3.18
ג'ונתן סע הביתה
ג'ונתן סע הביתה!
21.3.18
כל התורה כולה
כל התורה כולה!
23/1/17
איך תאהב אותי כשאהיה בת 70?
איך תאהב אותי כשאהיה בת 70? ומה תראה כשתביט בי?
23/1/17
במטבח של סבתא
סבתא שלי קוצצת שמיר במטבח הפורמייקה הקטן שלה
1/1/17
סירת העץ שלך
את סירת העץ הזו את מקבלת לידייך כעת
9/12/16
משחקי מלחמה
במבט לאחור, אני לא ממש זוכרת. לא חוזרת לפרטים, למילי המילים, לאיך התחיל ולמה.
15/11/16
אני לא רוצה לצייר ריאליזם
אני לא רוצה לצייר ריאליזם. אני לא רוצה להעתיק את המציאות. מה שברור לעין
16/11/16
כמה נורא זה לגדל ילדים שאף פעם לא יודעים
כמה נורא זה לגדל ילדים שאף פעם לא יודעים למה לצפות ממך
20/11/16
היייתי רוצה לשמור
הייתי רוצה לשמור כל שיחה שהייתה לנו ברכב. ככה, ארוזה, למזכרת.
1/11/16
ילדות קטנות
ילדות קטנות, תבניות אנושיות
1/11/16
המשחקים האלו
אין לי כח למשחקים האלה, אמרתי לה
5/10/16
אפקט העדר
אל תפחדי להישאר לבד
8/8/16
שיר שנכתב מתחת לגשר של רחובות ההולנדית
תשכח את העבר, אומרים לך
30/8/16
שניים
הנה הם, שניים מחייכים האחת אל השני
22/8/16
משא כיבוש
איך שלקחת את הגבר הזה
20/8/16
זוגיות
זוגיות יכולה להיות מנוף, להרים אותך למעלה
17/1/16
השתנות
כל יום את מבטיחה לעצמך להשתנות
היא נשארה לבדה
היא נשארה בתוך עצמה. לבדה. שנים של חיים משותפים. אחד בשביל השני. אחד נגד השני. אחד עם השני, אף פעם לא לבד...
12/5/16
שנים ביחד
לפעמים לא היו מדברים ימים
12/7/16
כעס ישן
את מזהה כעס אצל אחרים..
12/7/16
ילדה בחוץ
ילדה בחוץ, שקועה שקועה..
12/7/16
בצד השני של האהבה
בצד השני של האהבה מחכה עלבון
החדר החשוך
החדר החשוך
10/12/15
סחף הפחדים הגדולים
בזמן האחרון יש סחף. הפחדים עולים על גדותיהם..
4/12/15
כל מה שנשאר
כל מה שנשאר עכשיו הם אורות פלורסנט קרים, אף פעם לא כבים
3/12/15
היא כל הזמן נקשרת
היא כל הזמן נקשרת. למוכרת בחנות הירקות..
2/12/15
בסופו של דבר
בסוף לא יהי לך כח לקחת חלק במשחק החיים הזה
1/12/15
תחושת בטן
תמיד נחשוב בדיעבד, אחרי שיעברו ימים ויהפכו לשבועות
ננטקט
בני לך אוניה, ענקית, עשויה ברזל וחומרים כבדים. מלאי אותה בציוד כבד, כזה שישמור עליך מזעזועים, הפתעות אסונות טבע...
12/11/15
מנוחת הזאבים
שנים הם ליוו אותי. הלכו איתי, שומרים שלא אשכח, כאבים ישנים
17/11/15
שלב המחמאות
כשיחמיאו לך, יבקשו את קירבתך
כל מה שקורה כשהרוח שורקת בחוץ
אז מה אם את לבד? זה לא שאין כאן כלום.
29/10/15
שידורי תחנת האם
יושבת, בדיוק במקום שאת רוצה להיות בו, ונעים לך
שימורים
הייתי מגיעה למקלחת שלהם. הייתי מחפשת סיבות להכנס פנימה. לנעול את הדלת, דלת עץ צבועה לבן עשרים שכבות שסבתא היתה צובעת לבד...
מרק בורשט
יום חורף אפור עם עננים עבים, כבדים. כאלה שנוגעים בגגות הבתים, מאיימים לכבוש הכל. אני הולכת לסבתא שלי...
24/10/15
הרשימה
הרשימות הנכונות
הרצות בלילות
הזכרון שרץ איתי מימי ילדותי - ההליכה מדי ערב עם אחד מהורי, בשבילי הקיבוץ, במסלול הקבוע, מבית ההורים לבית הילדים להשכבה.
אהבה כחולה
היא נשארה בתוך עצמה. לבדה. שנים של חיים משותפים. אחד בשביל השני. אחד נגד השני. אחד עם השני, אף פעם לא לבד...
שמנת עם בצל ירוק וביצה קשה
אני אשב על הכורסא עם הבד הגס בסלון שלהם. מהחלון הפתוח של הסלון יחדרו לחדר צווחות הסיקסקים...
אישה מקלפת
גבה זקוף, ידיה הקולפות והראש, מכבש של מחשבות מאחורי פנים זועפות, סגורות. תפוחי אדמה...
כיתת אלון
משפחה לא בוחרים. נולדים לתוכה. כך גם כיתה בקיבוץ. נולדים לתוכה. גדלים איתה ולא שוכחים אותה אף פעם. כיתת אלון...
הדג שלי
לקחת את מה שאמרו שאינו בר השגה. לקחת אותו למרות הכל. כי אני כל כך רוצה. לחבק חזק. בכל הכח...
משחקי ילדות
נותרנו חשופים, ללא הגנות. יכולנו למהר ולהתעטף, לכסות את הבושה, להסתיר את הפגמים, אבל זכינו לרגע אחד של חסד...
שש בבוקר
שש בבוקר. מגיע תמיד. לא משנה עד כמה עצום ושחור יהיה הלילה - השריקות הצעקות הנהמות מילים כהות אכזבה או פחד...
צילום קבוצתי עם מכנסי עבודה
לחשוב כמו כולם, להתנהג כמו כולם, לעמוד כמו כולם, ביחד עם כולם, להרגיש כמו כולם...
תלמים
כשציירתי את העבודה הזו הנחתי אותה על קיר עץ מחורץ ועליו עבדתי. במשך תהליך הצביעה והציור הוטבעו הפסים של הקיר...
גיוס
שנאתי גיוסים. שנאתי את הפתק שנתלה על לוח המודעות בחדר האוכל, שהתריע על איסוף חברים מהרמפה בשלוש וחצי...
17.11.15
ליד. כמעט. אבל ממש לא
זה הכי קשה כשזה ליד. לפעמים עדיף שלא יהיה בכלל. שלא יהיה קצת, שלא ישאיר מקום לציפייה...
קשר דם
אומרים לי, תהיי פחות נאיבית מאמינה לכולם. תהיי יותר הישגית תגיעי יותר רחוק...
סבתא ביבוא אישי
מחפשת לייבא סבתא. בשבילי. כזו שתחכה לי בארבע, היא כל כך תשמח כשאבוא נשתה ביחד תה מתוק...
דנה בסל
בכל גיל, בכל שלב כשהמציאות מאכזבת או כשהיא פשוט יותר מדי, כנסי לעצמך, התעטפי בבועה שבי בסל...
שריטת מנגינה באוזן
שריטת מנגינה באוזן, איוושת ניחוח מוכר, טעם אהוב, טיפות, טיפות נושרות מברז ישן...
לסובב את הראש לקיר
העבודה בנויה מ-25 לוחות עץ צפצפה, עליהם מצוירים בטכניקה מעורבת דימויים הקשורים לזיכרונות שלי כילדה...
מתרחצות
הגיל שלה עובר אותה. הולך הרבה לפניה. משאיר אותה תמהה, מבולבלת, מאחור...
הזמן שלי
הזמן כפונקציה של גובה. כשאת קטנה, נמוכה, והעולם הגדול גועש סביבך, עצום ובלתי נתפס...