ילדות קטנות
שרון רשב"ם פרופ
ילדות קטנות,
תבניות אנושיות.
מתמלאות לאיטן במילוי סמיך
של הורות, חברה, תרבות.
לאורך זמן, כמו עוגות קטנות,
הן נאפות.
שנים לוקח להן להבשיל,
להרגיש שהן מוכנות.
כשאת קטנה אין לך מימד אחר
רק את וגופך הקטן,
נלקחים ממקום למקום
מובלים, ממלאים הוראות,
קווי מתאר משורטטים
לאורך יומך
ואת מדדה לאורכם ולרוחבם
מפחדת לעבור את הקו
להמרות הוראות.
ילדות קטנות
מייחלות להישאר לבד
מפחדות להישאר לבד
רוצות להחליט,
לא יודעות להחליט.
ולפתע,
הנה את גדולה
ותוהה,
את תוהה
למה חיכיתי?
כל כך ציפיתי
זה באמת היה כל כך רע?
למה רציתי שיעבור,
מי יבוא עכשיו
לעזור?